שיעור 5 - צבעים
צבעים רבותי צבעים.. אחחח מה היינו עושים בלעדיהם תגידו לי? בתור צלם שמצלם 99 אחוז מהתמונות שלו בצבע ושהצבע הוא גורם משמעותי בתמונות שלו אינני יודע אם הייתי נכנס לתחום לפני המעבר לצילום בצבע.
אפשר וניתן להסביר תיאוריות רבות על צבעים ועל היחסים ביניהם ועל צבעים חמים ועל צבעים קרים וכו' וכו' אבל בסופו של דבר צבעים לפחות עבורי זה עניין אסתטי. עניין שעושה נעים לעין. להסביר למה במילים? לא יודע אם אוכל אז היום ההסברים יהיו מלווים בעיקר דרך תמונות.
אז כאמור צבעים הם גורם משמעותי בצילום. וכשאני מדבר על צבעים אני מדבר בעיקר על הצבעים הדומיננטיים כגון צהוב, כתום, ירוק, כחול טורקיז, אדום, ורוד, סגול וכו'.
לצבעים אלו יש כוח רב בהשפעה למשוך את עין המתבונן בתצלום. למשל בתמונה הבאה. שימו לב לכוח שיש כשהמטריה בצבע דומיננטי כאדום.
דמיינו שהמטרייה הייתה בצבע אחר — נניח אפור. האם לתמונה היה את אותו האפקט? כנראה שלא. העוצמה הוויזואלית החזקה נובעת במידה רבה מהניגוד ומהאופן שבו האדום החי מושך את העין. מטרייה אפורה הייתה ככל הנראה נטמעת ברקע ומאבדת את נקודת המיקוד הבולטת שמקפיצה את התמונה. צבע באמת יכול לשנות את העוצמה הרגשית והוויזואלית של צילום.
דוגמא נוספת שממחישה את כוחו של הצבע במשיכה של מבט הצופה ובאיזון הקומפוזיציה. וזה גם מתקשר לשיעור שעסקנו בו בשכבתיות. שימו איך העין נמשכת למטריה הצהובה. ולפני או אחרי נמשכת לסוכך הבורדו מימין ולבסוף לעץ השמוט סמוך לבית הכנסת. יש כאן גם המתנה לרגע מכריע. הפריים עמד וחיכיתי למשהו נוסף שישלים את התמונה. כשנכנס האיש עם המטריה הצהובה הבנתי שיש את זה.
כשאתם מסתובבים ברחובות (או בטבע) חפשו סביבכם את הצבעים. הם בכל מקום..
תוכלו למצוא אותם באים ביחד כקבוצה
או צבעים בנפרד
תוכלו למצוא אובייקט עם צבע דומיננטי וליצור מסביבו את התמונה. למשל כאן התהלכתי ברחוב יפת ביפו כשראיתי את המכונית הצהובה ואז ניסיתי ליצור פריים שישלב את הצבע הצהוב בפריים וכך נוצרה התמונה. הצבע בעצם שימש כארוע המחולל של התמונה – כמתחיל את הסיפור של התמונה שלכם
הצבע גם יכול לשמש כרקע להבלטת האובייקט\ים המרכזי\ים שלכם
הצבע כאלמנט מאזן של הקומפוזיציה
בדומה לצילום של העץ ובית הכנסת והמטריה הצהובה. גם כאן העין קופצת מהפס הצהוב לדוכן הפיס הכתום לציור אמנות הרחוב בעומק הפריים.
בעיר יש את נושא פסי המדרכה שנוכל להיעזר בהם כאלמנט ממסגר של הפריים וכמו גם אלמנט המכניס לנו צבע לפריים
הצבע יכול להיות כחלק קטן (אך עדיין משמעותי) בפריים
והצבע יכול להיות כחלק עיקרי בפריים – שפכנו דלי של צבע על הקנבס שלנו
מעבר לכלים שאני ממליץ לכם בחום להשתמש בהם, אחד הנושאים החשובים בעיבוד תמונה הינו נושא הרוויה של הצבעים (Saturation). נושא זה ממש חשוב וכאן אראה לכם איך תמונה נראית לפני ואחרי עיבוד כאשר לנושא של חיזוק הרוויה של התמונה יש חלק משמעותי בשיפור המראה של התמונה. את נושא עריכת הרוויה של התמונה ניתן למצוא בפוטושופ וכמו גם במרבית תוכנות העריכה של הטלפונים החכמים. מספר דוגמאות של לפני ואחרי:
דוגמא נוספת:
ודוגמא נוספת:
לפני סיום מספר טעימות של כמה תמונות צבע של צלמי רחוב בולטים להשראה:
ויויאן מאייר
ויויאן מאייר הייתה אומנת אמריקאית שצילמה אלפי תמונות רחוב בניו יורק ובשיקגו מבלי לפרסם אותן במהלך חייה. עבודתה התגלתה לאחר מותה, כאשר נמצאו כ-100,000 נגטיבים ותמונות שלא פורסמו. מאייר צילמה גם בצבע, במיוחד בשנות ה-60 וה-70, והציגה רגעים יומיומיים עם רגישות קומפוזיציונית גבוהה.
הלן לאביט
הצלמת האמריקאית הלן לאביט התפרסמה בזכות תיעוד חיי הרחוב בניו יורק, במיוחד בהארלם. בשנות ה-50 וה-60 עברה לצילום בצבע, תוך שימוש בפילם Kodachrome. עבודתה מתאפיינת ברגישות לאינטראקציות אנושיות ובשימוש בצבעים להדגשת רגעים יומיומיים.
פרד הרצוג
פרד הרצוג, צלם גרמני-קנדי, נחשב לאחד מחלוצי צילום הרחוב בצבע. הוא תיעד את חיי היומיום בוונקובר החל משנות ה-50, בתקופה שבה צילום בצבע לא היה מקובל באמנות. הרצוג השתמש בפילם Kodachrome, והצליח ללכוד את צבעי העיר בצורה חיה ומדויקת. עבודתו זכתה להכרה רחבה רק בשנות ה-2000, כאשר טכנולוגיות חדשות אפשרו הדפסה איכותית של צילומיו .
סטיב מק'קורי
סטיב מק'קורי הוא צלם אמריקאי הידוע בזכות צילומיו הצבעוניים והדרמטיים, במיוחד במזרח התיכון ובאסיה. התמונה המפורסמת ביותר שלו היא "הנערה האפגנית", שפורסמה על שער מגזין National Geographic. מק'קורי מתמקד בצבעים עזים ובקומפוזיציות מרתקות כדי לספר סיפורים חזותיים רבי עוצמה.
אלכס ווב
אלכס ווב, חבר סוכנות Magnum Photos, ידוע בשימוש המורכב שלו בצבע, אור וצל. צילומיו מתאפיינים בשכבות רבות ובקומפוזיציות צפופות, במיוחד באמריקה הלטינית ובקריביים. הוא מצליח ללכוד רגעים חמקמקים עם עומק חזותי מרשים.
ג'סי מרלו
ג'סי מרלו הוא צלם אוסטרלי המתמחה בצילום רחוב צבעוני. עבודתו מתאפיינת בשימוש חכם בצבעים, צורות וקומפוזיציות גיאומטריות. מרלו מצליח למצוא יופי ודינמיקה בסצנות יומיומיות, תוך הדגשת האלמנטים הצבעוניים שבהן.